שמנים אתריים – על ריח ותכונות רפואיות

שמן אתרי הגדרה:

שמן אתרי הוא שם כולל לחומרים הנדיפים, המקנים לצמח את ריחו האופייני לו.

כל השמנים האתריים מכילים תערובות שונות ומורכבות של חומרים כימיים נדיפים ,בעלי מסיסות נמוכה מאוד במים.

השמן האתרי בצמחים מרוכז בבלוטות או בחללים מיוחדים.

בכל משפחת צמחים הריכוז הוא במקום שונה ,למשל במשפחת השפתניים הוא מרוכז בשערות הבלוטיות הנוצרות על גבי האפידרמיס ומתמיינות מתוכו.

*אפידרמיס: שכבת התאים החיצונית ביותר ביצורים רב תאיים ,תפקידה הוא להגן על השכבות הפנימיות.

תפקידי השמן האתרי בצמח:

הגנה מאויבים: השמנים האתריים לרוב רעילים לצמח  וסביר להניח שאגירתם בבלוטות מיוחדות הינה התאמה המונעת "הרעלה עצמית".

הגנה מפני אויבים טבעיים :מזיקים ,מחלות ,בע"ח וכו'.

התאמה לתנאי האקלים: הוא מרוכז על גבי האפידרמיס ,מה שיוצר "שכבת בידוד" וכך בדומה לשמן ומים ,העלה המצוי בסביבה רוויה מאבד פחות מים .בנוסף ,מרכיבים נדיפים בשמן האתרי מתנדפים וכך תורמים לקירור העלה .

הפקת שמנים אתריים:

בתעשייה ההפקה נעשית בשיטות פיזhקליות כמו זיקוק באדי מים (hydrodistillation) הפקה ע"י לחץ בקור (cold press) ומיצוי בממיסים אורגניים .השיטה השכיחה ביותר בתעשייה היא שיטת הזיקוק בקיטור –המבוססת על הזרמת קיטור דרך מיכל שבתוכו נמצאים הצמחים .

הקיטור מעלה את לחץ האדים הכללי של התערובת ובכך מאפשר לשמן להזדקק גם בטמפרטורה הנמוכה ,מטמפרטורת הרתיחה שלו .

איך נמדדת איכות של שמן אתרי?

יבול: סך כמות השמן האתרי המתקבלת ממספר צמחים מסויימים או משטח נתון.

תכולה: הכמות היחסית של השמן האתרי בחומר הצמחי (נמדדת ע"י הפקה מכמות נתונה של חומר צמחי).

הרכב: מרכיבי השמן האתרי והיחסים הכמותיים ביניהם.

שמנים אתרים המופקים מצמחים משמשים לתעשיות  טעם וריח- בשמים, תוספי מזון ,מוצרי קוסמטיקה, טואלטיקה ועוד.

בנוסף ,בשל פעילות ביולוגית הם משמשים ברפואה המשלימה ,בעיקר במסגרת ענף "הארומתרפיה ".

 

שמן לבנדר:

מרגיע ,מחטא ,מחזק ,מרפא, מחמם ,מאלחש, מכייח משתן, אנטי ויראלי ,אנטי פטרייתי ,נוגד דיכאון ,נוגד כאבים ,נוגד התכווצויות ...וגם מריח טוב J.

בלטינית המשמעות שלו הינה להתרחץ lavare ובאמת לפני שגילו את התכונות התרפוטיות שלו ,הרומאים נהגו להתרחץ איתו במצרים היו מתבשמים איתו.

מינים שונים שלו גדלים ברחבי העולם ,גם באיזור הים התיכון .

אבל .הייצור העיקרי שלו הוא בצרפת .את התמציות מכינים ע"י הרתחה וזיקוק של הפרחים.

שמן הלבנדר מסייע בטיפול במערכות הגוף השונות ,ושימושים רבים.

שינה-בגלל שהוא מרגיע ,יכולתו לשפר איכות שינה היא מאוד קלה .טיפה שתיים על או מתחת לכרית והדרך לחלומות קצרה.

עור-מחטא, מסייע להתחדשות רקמות, אנטי דלקתי ,משרה הקלה מיידית על כאבים ,ומזרז את תהליך ההחלמה של חתכים ,פצעים ,עקיצות וכוויות .בגלל האיכויות שלו משתמשים בו גם לטיפול בבעיות עור מורכבות יותר כמו אקנה, פסוריאזיס, אקזמה ואפילו בתעשיית הקוסמטיקה לשיפור מראה העור וטיפול בקמטים.

כאבים: שרירים כואבים ותפוסים ,כאבים כרוניים כמו מיגרנה ,כאבי ראש דלקות מפרקים.

דרכי הנשימה : אחד השימושים הנפוצים ביותר של שמן לבנדר הוא לטיפול בבעיות מערכת הנשימה .

במכשיר אדים או במריחה על אזור הצוואר והחזה .

שמן לבנדר מסייע בטיפול בדלקות גרון, שפעת, שיעול טורדני, דלקת סינוסים וברונכיטיס. שימוש קבוע בשמן לבנדר מחזק את המערכת החיסונית ומגביר זרימת דם .לכן יכול למנוע הישנות של מחלות חורף כמו שפעת והתקררות.

מערכת העיכול: שמן לבנדר מגביר תנועה במעיים ולכן יכול לסייע בבעיות שונות של מערכת העיכול, הוא מעורר את ייצור מיצי המרה והקיבה ולכן יעיל בהקלה על :גזים, בחילות, הקאות כאבי בטן ועצירות.

נפש: לשמן לבנדר יש השפעה מרגיעה על מערכת העצבים :סטרס, מתח ,דיכאון, חרדה.

 

שמן עץ התה:

שמן עץ התה ,או בשמו המקובל ,שמן עץ התה האוסטרלי ,ולא בכדי –בסוף המאה ה18 קבוצת מלחים שיצאה לחפש יבשות גילתה באוסטרליה את שמן עץ התה .

המרכיבים הפעילים בעיקריים בשמן עץ התה ,הינם אנטי בקטראליים ואנטי פטרייתיים .

השימושים העיקריים: טיפול בצינון ע"י אדים או טפטוף מקומי .לנשום את האדים ,יש לחזור על הפעולה מספר פעמים ביום .

או למרוח על אזור האף בזהירות כי זה שורף מעט .

טיפול בפטרת הציפורניים ,לטפטף ישירות 3-4 טיפות על ציפורניים נקיות ויבשות (רגליים או ידיים לפי הצורך).או להשרות במעט מים לפחות 15-20 דקות ,ככל שהפטריה עמוקה וקשה יותר לטיפול נצטרך יותר פעמים ביום ועם עוד שמנים אנטי בקטראליים ואנטי ספטיים )זיהומי)

הרגעת פצעים ופטריות וגינליות: לטפטף על צמר גפן ו \או פד 4-5 טיפות ולשים במקום המגורה לפי הצורך .פצעים כולל גם טיפול באקנה בשילוב עם שמן לבנדר .

טיפול בשפשפות .לערבב כמה טיפות שמן עץ התה אפשר עם כל שמן בסיס כמו שמן זית, זרעי ענבים שקדים וכו ולמרוח על המקום המגורה .

טיפול בקשקשים וקרקפת מגורה כמו סבוריאה או פסוריאזיס .

לקנות שמפו שמכיל כמות גדולה של עץ התה או אחרי חפיפה לטפטף כמה טיפות ולעסות את הקרקפת .

שמן אקליפטוס:

אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי, אנטי ויראלי אנטי חיידקי. ישנם שני סוגים –אקליפטוס מצוי (אקליפטוס רדיאטה ) ואקליפטוס לימוני שהוא הזן העדין יותר .

שניהם בעיקר משמשים לטיפול במערכת הנשימה .מהתקררות ושיעול ועד לאסטמה ,ברונכיטיס וסינוסיטיס.

בגלל פעילותו המחטאת משתמשים בו גם לטיפול בפצעים, חתכים וכוויות או עקיצות חרקים. בזכות התכונות האנטי דלקתיות שלו נראה אותו פעמים רבות גם כאחד הרכיבים במשחות שיניים.

שימושים  פחות נפוצים  ,אף, ידועים זה להקלה על כאבי שרירים .

שמן רוזמרין:

משמש להפחתת כאב, טיפול בבעיות דרכי הנשימה ,הרגעת בעיות עור כרוניות לחידוד הפעילות המנטלית לשיפור מצב הרוח ולטיפוח העור והשיער.

חידוד יכולות מנטליות ע"י המרצת דם ,בזכות היכולת שלו לחדש תאים ולסייע בהחלמת פצעים, רוזמרין יעיל גם בטיפול בפסוריאזיס אקזמה ובעיות עוריות נוספות .

לטיפוח השיער ,חיזוק השיער וצמיחת שיער בריא וחזק יותר, טיפול בקשקשים ויובש בקרקפת  טיפול בכינים. לטיפול בכינים ולחיזוק השיער .לכינים: כמה טיפות מאחורי האוזן יחד עם שמן עץ התה .

ולחיזוק השיער כמה טיפות ,לעסות את הקרקפת בעדינות ולשטוף אחרי חצי שעה .

שמן ציטרונלה:

אנטי בקטריאלי, אנטי דלקתי’ נוגד דיכאון דוחה חרקים :כינים יתושים ופרעושים.

הפעילות העיקרית שלו היא כטיפול נגד יתושים ,מרססים בחדר ,שמים על דש הבגד ושמים בפינות של החדרים

.

 

מעבר לחנות שמנים אתריים